שש סיבות מדוע לשמור שמיטה

האם הייתם מחבבים את הרעיון לקחת שנת שבתון פעם בשבע שנים? יכולתם להירגע, לנסוע, ללמוד ולבלות זמן איכות עם משפחתכם. מה הייתה הרגשתכם אילו כל הארץ שלכם הייתה יוצאת לשנת שבתון פעם בשבע שנים? האם אתם חושבים שזה רעיון טוב?

איכרים בישראל נדרשים על-ידי החוק הישראלי לשמור על שנת שמיטה, כלומר לתת לשדות שלהם לנוח למשך שנה תמימה, פעם בשבע שנים.1 מדוע אנו מצווים על מתן שנת שבתון שכזו לאדמה ולשדות?

1. האדמה

אחד מהסיבות שנאמרו למצוות השמיטה הייתה לתת לאדמה לנוח, להתאושש ולהתרענן.2 אולם תיאוריה זו אין די בה בפני עצמה, כיוון שכדי להתרענן באמת, האדמה זקוקה ליותר תקופות מנוחה מאשר אחת לשבע שנים.3

2. שבת ברמת המקרו

אחרים ראו בשנת השמיטה שבת בקנה מידה גדול יותר. אנו נחים בשבת כדי להוכיח שאלוקים ברא את היקום בששה ימים ובשביעי נח מכל מלאכתו. באופן דומה, כדי להראות שאלוקים נח ביום השביעי אנו מניחים גם לשדה לנוח ולא מעבדים אותו בשנה השביעית.4

פרשנים מאוחרים יותר דחו תיאוריה זו, בטענם שאם שנת השמיטה נועדה לפתח מודעות לעובדת היותו של אלוקים בורא עולם, הרי המרווח הגדול שבין תקופות המנוחה מסכל תכלית זו. הרי אנו שומרים את השבת פעם בשבוע, והמרווחים שבין שבת לשבת הם קצרים בהרבה. מה מציעה שנת השמיטה שאין בשבת?

3. פיצוי על שש שנים של שבתות

בתשובה לכך, יש שטענו כי שנת השמיטה מאפשרת לשדות לקבל פיצוי על מנוחות השבת. נכון שאנו נחים בשבת, אבל בעודנו נחים, השדות ממשיכים לעבוד. אנו שותלים ביום שישי והזרעים נובטים שבת. במהלך שנת השמיטה, השדות מקבלים פיצוי על השבתות האבודות ועל החגים והמועדים של שש השנים שחלפו, ושבהם הם נאלצו לעבוד ולא יכלו לנוח.5

ישנן חמישים ושתיים שבתות בשנה סולארית, כלומר בשנה שמתנהלת לפי לוח השנה המבוסס על מחזור השמש (לוח השנה "הלועזי"). מספר השבתות הכולל במשך 6 שנים הוא 312. שבעה ימי חגים בשנה מעלים את הסכום הכולל ב-42 ימים נוספים (6x7), כלומר סה"כ 354 ימים, שזהו מספר הימים המדויק בשנת שמיטה, שהיא שנה שלמה לפי לוח השנה הלונארי, המבוסס על מחזור הירח. קיום מצוות השמיטה במשך 354 ימים מאפשר לשדה "לאזן את החשבונות שלו" ולהשיג את בעליו בקיום מכסת השבתות המלאה במהלך שש שנים.6

4. שיעור באמונה ובענווה

מאוחר יותר, מבלי לפגוע בנכונות הטענה הקודמת, פותחה תיאוריה חדשה לעניין השמיטה. בני ישראל היו חייבים בקיום חוקי השמיטה רק מן הרגע שבו התיישבו בארץ ישראל. כאשר אנו עמלים וטורחים על גידול היבולים שלנו, או על יצירת הכנסה בצורות אחרות, אנו יכולים להתגאות על הישגינו ולזקוף אותם לזכותנו באופן אישי.7

אנו עלולים לשכוח שברכת אלוקים היא הסיבה היחידה להצלחתנו. אנו עלולים לשכוח שאלוקים נתן לנו את ארצנו ואת זרענו, שהוא זה שהוריד את הגשם וגרם לשמש לזרוח וליבולים לצמוח ולהבשיל. שנת השמיטה מחזקת את אמונתנו באלוקים ובעובדה שהוא משגיח על עניינינו ועל מעשינו.

אנו עובדים את האדמה במשך שש שנים רצופות, אף שהידע הקונבנציונאלי מכתיב שזה לא בריא לאדמה.8 למעשה, האדמה שומרת על כוחה ובעצם נותנת יבול גדול יותר בשנה השישית כדי לתת די יבול גם לשנת השמיטה.9 לאחר מכן אנו נחים בשנת השמיטה, למרות דאגות וחששות טבעיים בדבר יכולתנו לפרנס ולספק מזון למשפחותינו במשך השנה הזאת.

סוג התנהגות זה הוא מרשם לאסון. איכרים שנוקטים מוסר עבודה מסוג זה צריכים להתכונן לפשיטת רגל. אולם היהודים בישראל מקבלים תוצאות מעולות בשיטה הזאת. זו שיטה שמחזקת את אמונתנו בכך שהאדמה שייכת לאלוקים, שההצלחה שלנו זורמת ישירות מברכת אלוקים ושעלינו להיות אסירי תודה לו על כל מה שיש לנו.10

5. אחדות

קל לחלוק עם אחרים כשאנו יכולים להרשות זאת לעצמנו, כשיש לנו הכנסה קבועה וכשאנו יודעים במה נשלם את הוצאות יום המחרת. הרבה יותר קשה להיות נדיבים כשאין לנו בטחון בעתיד. בעלי קרקעות לא קיבלו כל הכנסה בשנת השמיטה, אך אף על פי כן הם נהגו להעניק לציבור הרחב ולהפקיר כל יבול שצמח מעצמו במהלך שנת השמיטה. באופן זה, שנת השמיטה תורמת לטיפוח רוח האחדות בקרב היהודים.11

מחוץ לארץ ישראל אנו רואים תופעה זו בתרומות למטרות צדקה. הידע הקונבנציונאלי אומר שככל שניתן יהיה לנו פחות. אולם מנקודת מבטו של אלוקים, ככל שניתן כך הוא יברך אותנו ביותר. זה נכון במיוחד כאשר אנו נותנים יותר ממה שאנו יכולים להרשות לעצמנו לתת. מתן צדקה מחזק לכן הן את אמונתנו והן את האחדות בינינו.

6. שחרור

האמונה שהעולם שייך לאלוקים ושההצלחה שלנו תלויה בו היא אמונה שמשחררת אותנו. היא מאפשרת לנו לפרוק את המשאות שאנו נושאים על גבינו ולשחררם. אנו מוסיפים לעמול, אך אנו נושמים ביתר קלות. אנו ממשיכים לעבוד, אך אנו ישנים טוב יותר. אנו יודעים שאלוקים מדריך את צעדינו וכי יש סיבה טובה לכל מה שקורה לנו. אנו לומדים לראות את ידו של אלוקים בכל דבר שאנו עושים ואת נוכחותו בכל מה שאנו רואים.

ונימוק זה מביא אותנו לסיבה האחרונה שהעלו פרשני התנ"ך לשנת השמיטה.12 התלמוד מספר לנו כי בבית המקדש, הלויים שרו את שבחי אלוקים מדי יום ביומו, ואילו בשבת, ביום השביעי, הם שרו על יום המנוחה הנצחית, על ימות המשיח.

התלמוד מלמדנו שעולמנו ימשיך להתקיים במשך ששת אלפי שנים. אלפיים השנים הראשונות הוקדשו לבריאה. אלפיים השנים הבאות מוקדשות לתורה. ואילו אלפיים השנים האחרונות יהיו מוקדשות למשיח.13 אכן, התלמוד מספר לנו כי באלף השביעי, העולם כפי שהוא מוכר לנו כיום יחדל להתקיים. הוא יהפוך לעולם של חירות ושל הוויה אלוקית.14

שנת השמיטה, שהיא השנה השביעית – כמו השבת, שהוא היום השביעי – מייצגת את ימות המשיח. אמונתנו באלוקים מתחזקת במהלך שנת השמיטה, בדיוק כפי שתהיה בימות המשיח. אחדותנו מתחזקת במהלך השמיטה, בדיוק כפי שהמשיח יבשר את בואו של עידן השלום והשלווה. השנה השישית היא שנת שפע, בדיוק כפי שהמשיח יבשר את בואו של עידן של שפע ושגשוג.

תקופת ימות המשיח ידועה ביותר כמצטיינת בחופש, בחירות. ואמנם, השמיטה היא שנת החופש והשחרור. בשנה זו משוחררים עבדים משעבודם וכל החובות נמחקים. הלוואי שנזכרה בקרוב לחוות את החירות בימות המשיח.